"עד עולם אחכה"

עד עולם אחכה

 

אני כותב מכתב, הדף נגמר לי

אני רוצֶה אותךְ, רע לי ומר לי

עד עולם אחכה.

אף פעם לא אשכח מה הוא אמר לי

אני רוצָה אותךָ, אתה יקר לי

עד עולם אחכה.

אחכה לךְ בשדות שם השיבולים צומחות

עד עולם אחכה

אחכה לךָ בגן בשמלת יסמין לבן

עד עולם אחכה.

 

(יהונתן גפן)

 

עבר זה מה שכבר היה. זה ברור לחלוטין. ההוווה והעתיד הם שקשים להבנה.            הרווח זמן שובר מעשיית דבר מה עד שהוא מגיע לתודעתינו, הוא קריטי. ברווח-זמן זה הופך המעשה מהווה לעבר. למעשה במושגינו, ה"הווה" עליו אנו מדברים הוא עבר. עבר סמוך מאוד, אך עבר. לכן, הזמן שבו אנו מדברים הוא למעשה עתיד ולא הווה.  העשיה שלנו היא עבר, בגלל הרווח בין עיה לתודעה. התודעה שלנו היא כבר עתיד. שני אלה הם בשני מושגים שונים.

אם עשיה היא עבר (בגלל הרווח בין עשיה לתודעה)

            אז תודעה היא עתיד.

אם אין הפרדה בין עשיה לתודעה, אזי שתיהן הווה. זה לא יכול להיות, כי אף אח לא יכול להיות בשני הלכי-מחשבה בעת ובעונה אחת. לכן, לפי הגדרתינו, ההווה אנו קיים כלל.

ההווה עליו אנו מדברים כרגיל הוא הרווח בין T1 ל-T2. יש לפצלו ל-עבר=T1 ו-עתיד = T2. הקיו שלנו, למעשה, אינו מתאפשר כלל במה שאנו קוראים "זמן הווה".

 

 

 
 

"זמן הווה" הוא חלק אינטגרלי מהדמיון שלנו.

 

 

 

 

 

 

 

הוכחה נוספת: "זמן הווה" נקרא גם "בינוני". "זמן הווה" הוא בסה"כ "בסדר". גם הגדרת ה"בסדר" אינה קיימת באמת, כי גם לאדם שהוא "בסדר" יש משמעות, סיבה וזכות-קיום.

אם החיים הם פונקציה, אז הם פונקציה של זמן ומרחב בגרף הזה:

 

 

 

כי בזמן אחד מתרחשות אלפי פעילויות באלפי מרחבים בו-זמני, ואילו במרב אחד בזמן אחד מתרחשת רק פעילות אחת. במרחב אחד במספר זמנים מתרחשות פעילויות רבות, אבל זוהי אינה אותה פונקציה.

וכי למה לא? וכי למה לא? כי זהו עצם החיים עצמם, והי הווייתם, זוהי דרך פעולת החיי, מה שקורה. זהו מהלך החיים.

 

לכל שאלה יש מספר אינסופי של תשובות "פוטנציאליות", שכל אחת מהם מתקיימת באותו זמן אך במרחבים שונים. בזמן אחד ובמרחב אחד יש תשובה אחת בלבד לכל שאלה, ואז מספר התשובות שווה למספר השאלות.

 

 

שאלות = תשובות

 

 

 

 

                              

 

 

השלם הסופי שווה לאפס המוחלט.

כל מה שצריך לעשות כדי להוכיח את זה, הוא להעביר את אחד האיברים במשוואה אגף ולראות:

שאלות = תשובות

0 = שאלות – תשובות

השאיפה לשלמות היא שאיפה לאפ. זה לא סותר שום דבר. מדובר בשתי קצוות של קשת, שככל שהם הולכים ומתרחקים הם מתקרבים זה לזה, נפגשים ומתאפסים.

אפס זה לא דבר רע אם הוא השלמות.

האפס אינו עגול לחינם.

(תזכורת: לא להעלב יותר אם קוראים לך "אפס מאופס".)

איך אנחנו ניצלים מלהגיע לשלמו? איך אנחנו ניצלים מהתאפסות? פשוט מאוד. מספר השאלות שנשאל והתשובות שנקבל הוא אינסופי.

מודעות פרסומת

אודות bondagequeeny

"אין לך פריצות גרועה מן החשיבה" (ויסלבה שימבורסקה)
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s